יום שישי, 22 במרץ 2013

חיפוי האדמה

השמש כבר די גבוהה בשמים והצמחים צומחים בטירוף. אביב! גם השורשים שבתוך האדמה צומחים ומעמיקים ושואבים במרץ את הלחות שהצטברה במהלך החורף. הירוק הנפלא הזה!
אבל אני רואה  בגינה גם מקומות שבהם האדמה חשופה לשמש. האדמה מתייבשת, מתקשה ונסדקת (אצלי בגינה האדמה כבדה, מלאה חרסית). את התופעה הזאת אני מנסה לעצור באמצעות חיפוי.

החיפוי הוא כל דבר שמצל על האדמה ושומר את הלחות שבה. אני אוהבת להשתמש בעשבים שצומחים  בשטחים הלא מעובדים. אני קוצרת אותם ומניחה אותם בערוגות בין הצמחים. כשהעשבים מתייבשים הם הופכים לקש, ושומרים את שטח הערוגה מוצל ולח.

זו דרך מצוינת לחסוך במי ההשקיה. המים שלא מתנדפים משמשים את הצמח. אבל לא רק אותו, אלא גם את כל היצורים הקטנטנים שחיים בתוך השכבה העליונה של האדמה, וניזונים מהחומר האורגני שבה. החרקים, התולעים, הפטריות וגם החיידקים הם אלה שמספקים את חומרי ההזנה לצמחים. הם צריכים את הלחות באדמה כדי להתקיים. אז אני מגדלת את האדמה ואת כל מה שיש בה, ולא רק את הירקות ששתלתי...
אלן סאבורי בכנס TED  מדבר על מידבור, ועל הקשר בין חיפוי האדמה לשימור מי הגשם בתוכה. הקשרים בתוך מערכות אקולוגיות מאוזנות צריכים לקיים את מעגל הפירוק של החומר האורגני באמצעות המיקרואורגניזמים החיים באדמה הלחה.


תגובה 1:

  1. רשומה נהדרת. זה מענין שבדרך כלל אנשים "מנקים" את העשבים השוטים וזורקים אותם ומשאירים את האדמה חשופה.
    חומר למחשבה

    השבמחק