מי שגידל פעם עץ פרי בחצר או בגינה, מכיר את הפלא הזה: פתאום כל הפירות מבשילים, ויש שפע. זה מה שקורה ממש עכשיו לעץ הלימון בגינה שלנו. כולו צהוב מרוב לימונים. עץ ותיק ושבע ימים, אבל כמו שעון, פעמיים בשנה שופע פרי.
אבל הפירות מבשילים ונושרים, ובעוד שבועיים שלושה, אם לא נקטוף ונשמור, לא יהיו לנו לימונים.
אז קוטפים, מכינים לימונדה, מקפיאים מיץ, מנסים מתכונים של לימונים כבושים, ועדיין יש עודף.
אחת מהאתיקות של הפרמקלצ'ר היא שימוש הוגן: הצבת גבולות לצריכה וצמיחה וחלוקה הוגנת של עודפים. זה נשמע כמו כללים של כלכלה גלובלית, אבל אפשר בהחלט ליישם את הגישה המעשית הזאת גם על עץ הלימונים שלנו.
אז התחלתי למלא שקיות ולהביא לשכנים, למכרים, לעבודה... ואנשים מתרגשים. להתחלק בעודפים זה משהו מאוד משמח. השפע הוא כרגע כאן אצלנו בחצר - מקומי וזמני. אם כל אחד יחלוק בעודפים שלו בזמן ובמקום שלו, נוכל כולנו להנות מהשפע בחלק גדול יותר מהזמן.
אבל הפירות מבשילים ונושרים, ובעוד שבועיים שלושה, אם לא נקטוף ונשמור, לא יהיו לנו לימונים.
אז קוטפים, מכינים לימונדה, מקפיאים מיץ, מנסים מתכונים של לימונים כבושים, ועדיין יש עודף.
אחת מהאתיקות של הפרמקלצ'ר היא שימוש הוגן: הצבת גבולות לצריכה וצמיחה וחלוקה הוגנת של עודפים. זה נשמע כמו כללים של כלכלה גלובלית, אבל אפשר בהחלט ליישם את הגישה המעשית הזאת גם על עץ הלימונים שלנו.
אז התחלתי למלא שקיות ולהביא לשכנים, למכרים, לעבודה... ואנשים מתרגשים. להתחלק בעודפים זה משהו מאוד משמח. השפע הוא כרגע כאן אצלנו בחצר - מקומי וזמני. אם כל אחד יחלוק בעודפים שלו בזמן ובמקום שלו, נוכל כולנו להנות מהשפע בחלק גדול יותר מהזמן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה