יום חמישי, 17 בינואר 2013

זמן לנטוע

לא סתם חוגגים את ט"ו בשבט עכשיו. עובדי האדמה התבוננו בצמחים שהגיבו לשמש החורף שהתחילה לעלות בשמים. הם ראו את הצמחים מתחילים להנץ עם התארכות שעות האור ביממה. למרות הקור, הברד והרוחות שקורעים את העלים מתחיל מחזור חדש לעצים. יומולדת שמח לעצים!
אז לכו על זה. חגיגת ט"ו בשבט היא הזדמנות נהדרת להתחבר למה שצומח! לנטוע עץ שיטהר את האויר ויוסיף חמצן לאויר שאנחנו נושמים. עץ ששורשיו יחזיקו את האדמה וימנעו את סחיפתה בגשמים. עץ שיתן פרי, צל, והמון חומר אורגני להעשרת האדמה. עץ שיעלה את הרטיבות ממעמקי האדמה וימזג את סביבתו בקיץ.
תלמידי ביה"ס הפתוח בחיפה סרגו צעיף וקישוטים לברוש שבחצר ביה"ס כמתנה לעץ לכבוד ט"ו בשבט.



3 תגובות:

  1. את רואה? זה אחד הדברים שהכי מעצבנים אותי בקטע הזה של "החזרה לטבע". למה לסרוג לעץ צעיף? מה זה השקר הזה? למה לא להסביר לילדים שהעץ לא צריך צעיף כי הוא לא בן אדם, להסביר שהעץ הוא חומר מבודד ואולי הוא בכלל אוהב קצת קור וגשם מפני שזו סביבת המחייה שלו. לנטוע , סבבה, להגן על העץ כשהוא צעיר מרוח ומברד סבבה, אבל צעיף?!!! כאן איבדת אותי ואני דוקא מחבקת עצים.
    ט"ו בשבט שמח
    מריומה

    השבמחק
  2. למה להיות כבדה? הילדים הכינו מייצב - כדי שאנשים שיסתכלו על העץ שוב, בגלל הצבעים והקישוטים. הילדים יודעים שלא קר לעץ. הם רוצים שמי שיסתכל על העץ בגלל הצבעים יחשוב: "וולק, באמת התייחסתי אל העץ כמובן מאליו. והילדים פתאום הזכירו לי שהעץ הוא משהו חי שאפשר להכיר לו תודה".

    השבמחק