קמטן בגינה

סובבתי את הראש לעבר הרשרוש בין הצמחים, והגוף שלי הגיב לפני שהבנתי מה ראיתי. קפצתי לאחור והאנדרנלין הדהיר את הדופק. אבל ידעתי - זה לא נחש. כבר פגשתי אותו בעבר, זוחל בכבדות, מנסה להידחף לחורים קטנים ממידתו מרוב פחד. תחילה חשבתי שזה חומט, אבל אין לו בכלל רגליים, כך שזה הקמטן שגר בגינה שלי. הוא איטי כל כך שאפילו הספקתי להביא את המצלמה.

קמטן כזה איטי בסביבה קרובה של בני אדם הוא חיה בסכנת הכחדה. תגובת הגוף הרפלקסיבית שלי אופינית לכולם, אלא שרוב האנשים מזהים אותו כנחש ומחסלים אותו. דוקא יצור כזה מועיל מאוד בגינה. הוא אוכל חלזונות, וחרקים מזיקים. הוא אינו עוקץ ואינו נושך. רק מעורר בנו את האינסטינקט של הבהלה למראה דמותו הנחשית.
 הפחד הקמאי מנחשים מביא אותנו לנקות את הגינות מצמחיית החורף המתיבשת, שמא מסתתר שם נחש. זאת למרות שהנחשים בורחים כשהם חשים את הויברציות של הצעדים המתקרבים.
למרות הפחד כדאי  להשאיר בגינה ערמת גזם או אבנים שביניהם יוכלו הקמטנים, הקיפודים הצבים ושאר היצורים להתחבא ולהתגונן מאנשים וחתולים - ולא להיכחד מהעולם.