ההיכרות שלי עם המנגולד היתה בגינה הקהילתית. קיבלתי נבט קטן שהוצא מהמנבטה, והתבקשתי להעביר אותו לעציץ עד שיהיה מוכן לעבור לגינה. ראיתי שיש שם שני נבטים. הפרדתי אותם בעדינות, ואחד מהם לקחתי לגינה שלי.
לקח לו לנבט הרבה זמן להיקלט - אבל באביב הוא התפרץ בצמיחה מדהימה וגידל עלים באורך חצי מטר. כשבישלתי אותם הבנתי את הפוטנציאל. מה גם שהרשת מלאה המלצות על ערכיו התזונתיים של המנגולד. נתתי לצמח לפרוח וחיכיתי בסבלנות לזרעים. אספתי אותם בקיץ (נראים כמו דבלול חוטים), וזרעתי בסתיו.
היום שדרת המנגולד מככבת בגינה, ויש מספיק לנו ולשכנים. אני חוזמת - מילה יפה שאומרת שאני חותכת את העלים מסביב ומשאירה את העלים במרכז שימשיכו לצמוח. מדי שבוע הצמחים משחזרים את עצמם ואפשר לחזום שוב.
המתכון המנצח שלי הוא להקפיץ בצל בשמן זית, להוסיף פטריות אם רוצים, להפריד את השדרה הלבנה מעלי המנגולד ולחתוך אותה לחתיכות קטנות. להוסיף לסיר ורק אחרי שהן מתרככות להוסיף את יתר העלים הקצוצים. זה ממלא את הסיר, אבל תוך דקה וחצי העלים מתכווצים. לתבל במלח, שום, כמון וסומק וליהנות ממעדן שופע בריאות.
בפסח יצא לי לטעום קציצות עשויות מנגולד - היה מעולה!
השבמחקתודה על הפוסט והתמונות הנהדרות
בעונה הזו של השנה - מנגולד בכל צורה! במרק, במאפים, בתבשילים. אולי זה הזמן להמציא עוגת מנגולד :-)
השבמחקאני באה לטעום
השבמחקכיף ששיתפת