יום שני, 29 בינואר 2018

עצים ונטיעות

ט"ו בשבט מתקרב וכולם מחפשים הזדמנות לנטוע. אנחנו הגננים החובבים מוצאים פינה בחצר הביתית וחולמים על עץ הפרי שיצמח שם.  הולכים למשתלה ומבקשים את העץ הרצוי, שיהיה גדול ויתן מהר פרי. לא כל כך מבינים איך לבחור שתיל, ומה מתאים לנו, וקונים על פי המלצת העובד במשתלה.
אז כדי למנוע עגמת נפש הנה כמה כללי אצבע:
שתיל תאנה שנשאר זמן רב מדי בתוך עציץ
שתיל שגידלנו מזרע או גרעין
הפריה מינית של הפרח יוצרת ערבוב תכונות בזרע. לכן לא בטוח שלמשל גרעין האבוקדו שהנבטנו ושתלנו ייתן פרי. אם אתם רוצים ללכת על בטוח עדיף לקנות שתיל במשתלה.
שתיל עץ צעיר ייקלט יותר מהר וישיג שתיל עץ גדול תוך שנה שנתיים.
וזאת למה? כי השלב הראשון בצמיחת העץ הוא שלב ההשרשה. שתיל עץ שנתון בתוך עציץ זמן רב מדי, השורשים שלו מתחילים לצמוח סביב הדופן של העציץ בניסיון למצוא את הדרך אל עומק האדמה. לאחר  שנתיים העץ "מתרגל" לחיות בעציץ קטן , ואפילו אם נעביר אותו לאדמה כבר לא יתפתח בקצב שעץ צעיר יכול להתפתח באדמה. לפעמים שורשי השתיל מצליחים למצוא חור בעציץ ולהעמיק לתוך אדמת המשתלה. כשאנחנו לוקחים עץ כזה השורש שלו נקרע. הוא יהיה פצוע ויתקשה להיקלט באדמה.
הרכבה על עץ אבוקדו




לבחור את זן עץ הפרי המתאים לגינה שלנו. 
עצי פרי לרוב מורכבים. כלומר החלק התחתון הוא כנה שהיא מערכת השורשים והגזע של השתיל, ורוכב שמורכב על הכנה ומתאחד איתה לצמח אחד. הכנה בעלת תכונות התאמה טובה לאדמה באזור מסוים . הרוכב הוא בעל תכונות הפרי והעמידות הרצויים. ה"ניתוח" של ההרכבה לא פשוט לצמח, אבל בתנאים מבוקרים וסטרילים המשתלות המתמחות מייצרות  שתילים שהתכונות שלהם מותאמות בדרך כלל לדרישות החקלאות התעשייתית. כשאנחנו מגיעים למשתלה אנחנו בוחרים מתוך שתילים שברוב המקרים נוצרו עבור החקלאים. הידע הרב שהושקע בהתאמת הזנים אינו ברור לנו, ודרוש ממש מחקר כדי לבחור את השתיל המתאים לגינה שלנו. התייעצות עם מומחה במשתלה יכולה לעזור.
שתילי עצי מורשת מקומיים.
דרך נוספת להתמודד עם התסבוכת הזאת היא לבחור עצים מקומיים, שהזנים שלהם הושבחו במשך דורות רבים, והם מותאמים לאקלים ולאדמה המקומית. שתילים אלה של עצי ארץ ישראל אינם מורכבים בדרך כלל, ונוצרו מייחורים שנלקחו מעצים שהפרי שלהם מוצלח ועמידותם ידועה. עצים ושיחים כאלה ( גפנים, שקדים, תאנים ורימונים) בדרך כלל אינם מתאימים לחקלאות המתועשת בגלל שחיי המדף של הפרי קצרים מדי, וכל הפירות שעל העץ לא מבשילים בבת אחת אלא בהדרגה. אלה הן תכונות שדוקא מאוד מתאימות לגינה הביתית, דבר שמאפשר לנו לקטוף בכל פעם קצת פרי לפי צורכינו, ולהינות מעונה ארוכה.
כדאי מאוד לקרוא על הזנים העתיקים האלה באתר ילקוט הרועים, שגם מציע מידע על בוסתנאות מסורתית וסיפורים על הצלת זני המורשת  שנכחדים מכיוון שאין להם דורש.
המודעות לאפשרות לשתול זני מורשת שמתאימים לגינות שלנו חשובה, לכן אשמח אם תשתפו את הפוסט הזה.

יום שני, 9 באוקטובר 2017

דבש ענבים

הגפן בחצר שלנו, איזבלה, מצלה על החצר והמון אשכולות קטנים ומשחירים תלויים מעל ומבשילים בהדרגה. בחרנו באיזבלה בגלל העמידות שלה למזיקים, אבל היא לא מיועדת למפונקים בינינו שהתרגלו לענבים בלי גרעינים. אז אוכלים קצת מחלקים קצת ונשארים המון ענבים בשלים שכדאי לעשות איתם משהו.
החלטתי לייצר דבש ענבים, תהליך שדורש לא מעט זמן, אבל שווה את המאמץ.
בשלב ראשון בחרתי לקטוף את האשכולות שבהם כל הענבים השחירו שטפתי הייטב ופירקתי את האשכולות לענבים ושוב שטפתי, וסיננתי משאריות המים. טחנתי בבלנדר את הענבים וסיננתי את העיסה כדי להפיק את מיץ הענבים. דרוש קצת לחץ כדי לסחוט מהעיסה את רוב המיץ. אפשר לעשות זאת בידיים או עם כף או בין שתי מסננות. את המיץ סיננתי שוב במסננת דקה יותר, ואז בישלתי את המיץ תחילה על אש גבוהה תוך הורדת הקצף שנוצר על פני הנוזל. אחר כך בישול על אש קטנה עד שהנוזל הצטמצם לכרבע מהכמות בהתחלה, ונהיה סמיך . קיררתי ואיחסנתי במקרר בצנצנת זכוכת

ואז מה עושים עם הדבש ענבים הזה? אפשר להשתמש כמו בסילאן להמתקת מאכלים.

אני בחרתי להמתיק את השוקולד הביתי בדבש הענבים שהוסיף למרירות השוקולד מתיקות חמצמצה מאוד מיוחדת.

יום חמישי, 5 באוקטובר 2017

ארוחת לוביה

בהמשך לפוסט הקודם, ממש עם סיום עונת הלוביה, אני מציעה כאן את מתכוני הלוביה שעשו לנו את החודש. קודם כל תמונה שממחישה את שלבי ההבשלה של תרמילי הלוביה.










התמונה של ‏‎Pnina Medan‎‏.סלט לוביה
כשתרמילי הלוביה כבר קשים וסיביים, אבל הגרעינים עדין רכים וטעימים אני פותחת את התרמילים ואוספת את הגרעינים. עם קצת סבלנות אפשר לקבל כוס גרעיני לוביה תוך 10 דקות.
מוסיפים לקערה כמה גבעולים קצוצים של  ריג'לה  עם הרבה עלים.
בצל סגול קצוץ קטן, קוביות עגבניה, חצי כוס עלי בזיליקום קצוצים, מלח שמן זית ולימון.




לוביה ברוטב עגבניות
חבילה של תרמילי לוביה צעירים וארוכים  הם המתאימים ביותר.קוצצים את תרמילי הלוביה לחתיכות באורך כשלושה סנטימטר.
מטגנים בשמן זית  בצל גדול, שן שום גדולה ופיטריות. מוסיפים את הלוביה הקצוצה וממשיכים לטגן עוד כמה דקות.  מוסיפים קופסה קטנה (300 גרם) של עגבניות מרוסקות, עוד קצת מים לכסות את פני התבשיל, מלח ואורגנו יבש. מבשלים רבע שעה עד שחתיכות הלוביה מתרככות.




לוביה ארוכה - ספגטי לוביה
. חולטים חבילת תרמילים דקים ארוכים וירוקים של לוביה כמה דקות במים רותחים. אם הם לא מתרככים אפשר להוסיף כמה דקות בישול. כשהתרמילים רכים אך פריכים שופכים את המים הרותחים ומצננים במי ברז. אפשר להחליף את המים כדי לזרז את הקירור. קירור מהיר שומר על פריכות התרמילים.
מסננים את המים, מסדרים את הלוביה בקערה מתבלים בשמן זית, מלח גס וגרגירי שומשום ומגישים.


מרק לוביה ירוקה
מטגנים 3 בצלים ושתי שיני שום גדולות בשמן זית. מוסיפים קופסת פטריות יער חתוכות לקוביות, שני גזרים, ובטטה אחת חתוכים לקוביות. ממשיכים לטגן על אש קטנה ובינתיים חותכים את תרמילי הלוביה לחתיכות באורך סנטימטר אחד. מוסיפים לסיר ומטגנים עוד כמה דקות. מרתיחים מים ומוזגים לסיר עד כיסוי הירקות ועוד קצת.. מטבלים בכורכום, כמון, פלפל שחור ומלח. מבשלים עד התרככות הלוביה.
בסוף הבישול מוסיפים כמה טיפות לימון ופטרוזיליה קצוצה.

לוביה מונבטת
משרים במים כוס גרגירי לוביה יבשה למשך 12 שעות, מסננים ומשאירים במסננת להנבטה עוד 24 שעות.
רצוי להרטיב את הגרגירים פעם או פעמים במהלך היום.
כשהגרגירים מתחילים לנבוט (רואים את השורשון מבצבץ מהגרעין), מטגנים בצל גדול בשמן זית, מוסיפים את הגרגירים המונבטים וממשיכים לטגן על אש קטנה עוד 5 דקות. מטבלים בכמון, פפריקה מתוקה, כורכום ופלפל שחור. מוסיפים מים עד גובה פני התבשיל, ומבשלים עם מכסה על אש קטנה כרבע שעה. מוסיפים את המלח בסוף הבישול, טועמים, ואם הגרגירים עדין לא רכים מבשלים עוד קצת.
"חומוס לוביה" (מתכון של נעמי)
משרים גרגירי לוביה יבשים למשך הלילה, שוטפים,משאירים במסננת להנבטה ושוטפים 3 פעמים ביום עד לנביטה (בערך יומיים). מבשלים עד התרככות, מסננים ושומרים את מי התבשיל. טוחנים ומוסיפים טחינה, שום, ומיץ לימון. מוסיפים ממי התבשיל עד דרגת הסמיכות הרצויה.


יום שני, 18 בספטמבר 2017

לוביה מלבבת

אין צמח שמצליח בגינה יותר מלוביה. בראש השנה מברכים על המזונות ואומרים שתהיה שנה מלבבת כמו הלוביה. ואני אומרת שלוביה לא רק מלבבת אלא גם פורחת, משגשגת ומניבה.
אז איך אוכלים לוביה?
בשלב שהתרמילים ירוקים פשוט זורקים  אותם לסיר עם מים רותחים עד שהם מתרככים אבל פריכים. (לוקח בין חמש לעשר דקות). ואז שופכים את המים הרותחים ומשרים במי קרח לעצירת הבישול ושמירת הפריכות. מוסיפים מלח ושמן זית ובוזקים קצת סומסום.
אם התרמילים כבר סיביים מדי לבישול פשוט שולפים את הזרעים הפריכים עדין מהתרמילים ומוסיפים אותם לסלט. או לבישול ירקות, או אפילו טוחנים אותם עם שמן זית ועלי אורגנו מתבלים בשום ומלח ויוצרים פסטו מצוין.
ואם התרמילים יבשים לגמרי קולפים ואוספים את הזרעים היבשים, משרים אותם לילה במים ומבשלים כשעה (כמו שעועית יבשה). אפשר לבשל סתם במים (בלי מלח) לקרר ולהוסיף לסלטים או להכין ממרח עם בצל מטוגן ועשבי תיבול.
אז אין על הלוביה - שתיהיה לכם שנה מלבבת חסונה ופוריה, וטעימה לפחות כמו הלוביה.
ראש השנה תשע"ח


יום שבת, 29 באוקטובר 2016

ארטישוק ירושלמי אסלי

היום הוצאתי מהאדמה בערך קילו פקעות משלושה
צמחי ארטישוק ירושלמי. אחרי כחצי שנה של צמיחה מדהימה
לגובה כמטר וחצי, ופריחה יפהפיה שהסתיימה.

החלטתי היום לראות מה הוא מחביא בין השורשים.
אז חפרתי קצת, הוצאתי את הפקעות ומיד בישלתי מרק מעולה. ממש כיף.

יום שני, 19 באוקטובר 2015

לוביה

השנה חוויתי לראשונה שפע אמיתי מגידול בגינה. הלוביות הפליאו ביבול ומשפחתי אכלה בשמחה הרבה לוביה ירוקה ברוטב עגבניות.
מנסיון השנים שעברו החלטתי לגדל את הלוביה במקום שבו אוכל להתקין הדליה יציבה, והשתמשתי ב"סוכת נצח" שהשכנים זרקו. קשרתי חוטים בין הבסיס לקורות העליונות, והלוביה טיפסה וכיסתה את כל הסוכה.
בכל בוקר נכנסתי לסוכת הלוביה וקטפתי צרור מכובד של תרמילים שהיו תלויים מהתקרה ומהקירות.
 המתכון פשוט: מטגנים בשמן זית בצל, שום, טיפ טיפת צ'ילי (לבעלי לשון רגישה כמוני), מוסיפים את הלוביה הקצוצה (5 ס"מ) וממשיכים לטגן עוד 5 -10 דקות. מוסיפים רסק עגבניות או עגבניות טריות (כשהן פחות יקרות), טימין, מלח פלפל שחור וקמצוץ סוכר. מוסיפים מים בגובה התבשיל ומבשלים עד שהלוביה רכה לטעמכם. (יש שאוהבים אותה מאוד פריכה).
בתיאבון.

יום ראשון, 25 באוגוסט 2013

נמלת האש הקטנה

בכל פעם שניגשתי לפתוח את הברז בגינת בית הספר, והתכופפתי מתחת לעץ הפפאיה, נעקצתי עקיצה כואבת וצורבת. לא הצלחתי לגלות מה עוקץ אותי עד שדני, בני, בעיניו החדות ראה: נמלה קטנטונת, פחות ממלימטר אחד אורכה, מטיילת על הפפאיה, ובוחרת לצנוח משם דווקא לתוך החולצה שלי.
מיד חיפשתי באינטרנט ומצאתי: נמלת האש הקטנה, פולשת אגרסיבית ללא אויבים טבעיים בארץ, מחסלת חרקים אחרים וממררת את חיי בני האדם.
קשה לראות את הנמלה - והדרך לגלות אותה היא לשים בגינה פתיון של חמאת בוטנים 

הודעתי למשרד להגנת הסביבה, והזמנתי דרך עירית חיפה 106 מדביר. העיריה נענתה באופן מיידי וכבר למחרת הופיע מומחה לנמלי אש שהשאיר לנמלים פתיונות בצורת גרגרים ליד המקומות בהם ראינו אותן. הנמלים לוקחות את הפתיונות לקן שלהן ומלכת הנמלים ושאר הפועלות אוכלות מהפתיון, וכך מושמד הקן כולו
למזלנו זה עבד. באמת הנמלים נעלמו. אבל שימו לב. הן מגיעות לגינות בתוך אדמת עציצים או שקי אדמה ממשתלות לא מטופלות. בדקו במשתלות שאין נמלים בעציץ, שאלו את העובדים אם נתקלו בבעיה, ואם גיליתם נמלים כאלה בגינה שלכם הודיעו מיד למשרד להגנת הסביבה וטפלו באזור בעזרת הפתיונות המומלצים. נמלת האש הקטנה הוכרזה ע"י האו"ם כאחד ממאה המינים הפולשים המסוכנים ביותר. נמלים אלה הן מטרד רציני שיכול להבריח אתכם מהגינה שלכם...